תע"ש השלום בת"א – האם הפרויקט מתכתב עם החזון של דוד בן גוריון?

החזון של בן גוריון: שילוב בין ביטחון, חברה ופיתוח עירוני

דוד בן גוריון, מייסד המדינה וראש ממשלתה הראשון, ראה בחזונו את ישראל כמדינה המשלבת בין ביטחון לאומי, חברה אזרחית חזקה ופיתוח כלכלי ועירוני. הוא דיבר על הצורך בהקמת ערים מודרניות, פיתוח מוקדי תעסוקה וחינוך לצד מגורים איכותיים, וכל זאת תוך בניית תשתיות מתקדמות שישרתו את הדורות הבאים.

החזון הזה לא עסק רק בביטחון או בחקלאות, אלא גם ביצירת מרחב אורבני מלא – כזה המעניק לתושביו שירותי חינוך, תעסוקה, תחבורה ופנאי בסביבה אחת.

ממפעל תעש צבאי לשכונה עירונית מודרנית

מתחם תע"ש השלום, ששימש בעבר כמתחם תעשייה צבאית תל אביב, עובר כיום מהפך יסודי. במקום שבו פעל מפעל תע"ש תל אביב במשך עשרות שנים, מוקמת שכונה מודרנית ובוטיקית הכוללת מעל 1,000 יחידות דיור, שטחי מסחר, משרדים, מבני ציבור ושטחים ירוקים. השינוי הזה מגלם מעבר מתעשייה ביטחונית ללב אורבני חיוני – חיבור ישיר בין מורשת ביטחונית לבין עתיד עירוני אזרחי.

עירוב שימושים – הגשמת רעיון של קהילה שלמה

בדיוק כפי שבן גוריון ראה בחזונו קהילה חזקה המושתתת על ערבות הדדית ותשתיות משותפות, תוכנית תע"ש השלום מבוססת על מודל של עירוב שימושים:

• מסחר ופנאי – מרכזי קניות, בתי קפה וחנויות שישתלבו במרחב הציבורי.

• תעסוקה – סמיכות למגדלי ToHa ולעזריאלי, לצד מגדלי משרדים חדשים שייבנו במתחם.

• חינוך – הקמת בתי ספר וגני ילדים לרווחת הקהילה המקומית.

• שטחים ירוקים – פארקים, שבילים ושדרה ירוקה להולכי רגל ורוכבי אופניים.

כך הופך המתחם לשכונה עצמאית, המספקת מענה לכל צורכי התושבים במקום אחד – תפיסה המתכתבת ישירות עם חזון בן גוריון ליצירת קהילה עירונית עצמאית ומתפקדת.

נגישות ותחבורה – עתיד של מדינה מודרנית

בן גוריון דיבר על הצורך לחבר בין פריפריה למרכז ולבנות תשתיות תחבורה מתקדמות. מתחם תע"ש השלום מיישם זאת במלואו:

• חמש דקות הליכה מהרכבת הקלה (הקו האדום).

• בעתיד – שתי תחנות מטרו מתוכננות שיחברו את המתחם למערכת התחבורה הארצית.

• סמיכות לתחנת רכבת השלום ולנתיבי איילון.

השכונה תיהנה מנגישות תחבורתית שאין דומה לה, ותהפוך לשער מרכזי בין תל אביב לגבעתיים ולכל גוש דן.

השקעה לאומית והבעת אמון

המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, השקיעה במכרזי המתחם ויצרה תנאים לזכיית חברות נדל"ן מהבולטות במשק – אקרו נדל"ן וקטה גרופ. סכומי הזכייה הגבוהים (כ־644 מיליון ₪ ועוד הוצאות פיתוח של כ־67 מיליון ₪) משקפים לא רק ביקוש לדיור בתל אביב, אלא גם את האמון במתחם כעוגן כלכלי־חברתי חדש.

בין החזון של פעם למציאות של היום

כאשר בוחנים את תוכנית תע"ש השלום, אפשר לראות עד כמה היא קרובה לחזונו של בן גוריון: יצירת מתחם אזרחי חדש בלב המטרופולין, כזה המשלב מגורים, חינוך, מסחר ותעסוקה, על בסיס אדמות ששימשו בעבר את מערך הביטחון של ישראל. המעבר הזה הוא סמל לתהליך שבו המדינה הופכת חזון לביטחון – לחזון של חברה מתקדמת, קהילה אורבנית מודרנית וכלכלה חיה ותוססת.

מתחם תע"ש השלום אינו רק פרויקט נדל"ני; הוא חלק מתהליך היסטורי המגלם את מה שבן גוריון ראה כעתידה של מדינת ישראל – חברה אזרחית חזקה הנשענת על תשתיות מתקדמות, חינוך איכותי, כלכלה פורחת ומרקם עירוני משולב. מהמפעל הביטחוני של פעם אל השכונה הבוטיקית של היום – זהו תהליך שמחבר חזון של מנהיג היסטורי עם מימוש מודרני בלב תל אביב.